כאבי גב- זה המצב!

למרות נטיית רבים להמשיך הלאה למרות כאבי גב התוקפים אותם, מדובר בתחום מפותח מאד המציע אבחון הבעיה לצד דרכי טיפול רבים.
תופעת כאבי גב היא תופעה שכיחה ביותר. לרוב, כאשר סובלים מכאב גב, נוטים לחכות שהכאב יחלוף ולהמשיך הלאה כרגיל. אם הכאב מקשה על התפקוד, יש הנעזרים במשחות ייעודיות למיניהן. למעשה, כאב גב הם איתות של הגוף שלנו שמשהו לא תקין. כאשר אנו נתקפים בכאבים בגב לאורך זמן, מומלץ לנסות ולמצוא את המקור לכאבים. בצורה זאת ניתן יהיה להתאים טיפול יעיל לכאב.

ממה נובעים כאבי גב?

ראשית כל, יתכן ומדובר ביציבה לא נכונה. גוף האדם בנוי כך שלאברים בגוף השפעה הדדית זה על זה. כאשר קיימת בעיה באחד מן האיברים, מתרחש מעין אפקט דומינו- אותו איבר משפיע גם על איברים אחרים. כאבים בגב יכולים להיות תוצאה של עמידה לא נכונה, תנוחת ישיבה בעייתית, צורת התכופפות מזיקה. יתכן והבעיה אכן נובעת מהגב עצמו- כאשר היציבה בגב איננה זקופה מספיק, ויתכן שהבעיה הוא בחלק אחר בגוף- כמו כתפיים מכופפות או הליכה לא נכונה שמאמצת את שרירי כפות הרגליים. אלו מקרינים על הגב ותנוחת הגוף הבעייתית מתפרצת ככאב בגב.
סיבה נוספת לקיום של כאבי גב יכולה לנבוע כתוצאה מחבלה. מדובר במכה או בנפילה, או אפילו הרמה של משא כבד מדי בצורה לא נכונה. כל אלו עלולים לגרום לכאבים בגב. במקרים חמורים יותר, אף לגרום לנזק לעמוד השדרה.
סיבה נפוצה נוספת היא פריצת דיסק. מדובר בפגיעה של דיסק בין 2 חוליות בעמוד השדרה. פריצת דיסק כואבת מאד ומחייבת טיפול. כאבים בגב יכולים להצביע גם על מחלות מסוימות, חלקן כרוניות ודלקתיות- כמו דלקת פרקים.
כאמור, חשוב לאבחן את מקור הבעיה הגורמת לכאב. לאחר מכן, ניתן יהיה להתאים טיפול מתאים.
כיום קיימות מרפאות מיוחדות המטפלות בכאבי גב, יש כירופרקטים המתמחים בנושא וגם אורתופדים המתמחים בתחום. כל אלו קיימים לצד טיפולים אלטרנטיביים כמו עיסויים למיניהם וסוגי התעמלות מיוחדים לשיקום הגוף.
**אם הגב מציק לכם במשך תקופה, כדאי לטפל בו. מדובר בתחום מפותח בעל ידע רב והצעות רבות לדרכי טיפול.

מהו ורטיגו?

מהו ורטיגו? מהם הגורמים ודרכי הטיפול? כל המידע לפניכם.
ורטיגו היא תופעה של סחרחורת המלווה בתחושה מדומה של תנועה סיבובית. הסחרחורת היא ביטוי להרגשת חוסר שיווי משקל, כאשר מרגישים תנועה במרחב על אף שאנו עומדים במקום ואיננו נעים.

הגורמים לוורטיגו

ורטיגו הוא הפרעה במנגנון שיווי המשקל של האוזן הפנימית, הוא מופיע בעיקר על רקע של מספר גורמים ולא כמחלה בפני עצמה, כגון פגיעת ראש, מחלת מנייר, הפרעה בתפקוד הגבישים באוזן הפנימית, דלקת האוזן הפנימית ודלקת המבוך, טרשת נפוצה, גידול מוחי, שבץ מוחי, מיגרנה ועוד.

תסמיני למיגרנה

התסמין המרכזי הוא התקפי סחרחורת בהם האדם מרגיש שהסביבה המקיפה אותה נמצאת בתנועה כל הזמן, על אף שהכל מסביבו עומד במקום. התקפים אלו יכולים להיגרם למספר שניות או למספר דקות ויכול להגיע אפילו עד כמה ימים. כל זה, תלוי בגורם להופעת הוורטיגו ובעוצמת השפעתו.
בכל אופן, הם עלולים להוציא  את האדם מכלל תפקוד. כתוצאה מהסחרחורת לפעמים נלווים גם הקאות ובחילות וכן קושי לעמוד או ללכת. לפעמים הם מלווים גם בתסמינים אחרים, אלו שגרמו להופעת הוורטיגו, כגון אובדן יכולת השמיכה, טנטון, כאבים באוזניים וריצוד בעיניים.

אבחון וטיפול

האבחנה נעשית קודם כל על סמך ההיסטוריה הרפואית של הנבדק. הרופא ישאל את המטופל על התסמינים שמהם סובל, על תדירות הסחרחורות ועל משך הזמן שלהם. לאחר מכן יבצע הרופא בדיקה גופנית וייעזר בין השאר בבדיקות שמיעה, CT,MRI, צילומי רנטגן של האוזן ומבחני יציבה.
בגלל שוורטיגו נגרם בעיקר מסיבות ספציפיות אחרות שגרמו לו, יינתן טיפול מיוחד לאותם הפרעות: מחלת המנייר תדרוש דיאטה מיוחדת לאיזון הנוזלים, הפרעה בתפקוד הגבישים באוזן הפנימית יטופלו על ידי פיזיותרפיה מיוחדת, אירוע מוחי יטופל במדללי דם וכו'
בנוסף, יטופל הנבדק בטיפול סטנדרטי לסחרחורת רגילה עם תרופות כגון סטונארון, פרמין ועוד.
כמו כן, יש לשקול בכלל מתן תרופות בגלל השערה הקיימת, שלפיה השימוש בתרופות יעכב את הריפוי הטבעי של המטופל ולא יאפשר לו להסתגל לבד למצב החדש.

emg בדיקה

Emg- בדיקה חשובה וחיונית!
Emg- בדיקה של תפקוד השרירים שמטרתה לפענח קיום של מחלות הנגרמות מליקוי בשרירים ובעצבים. הבדיקה עצמה סבירה.
מהו emg? בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית, אשר שמה בעברית היא בדיקת הולכה עצבית. מדובר בבדיקה אשר מטרתה לבדוק את מצב תפקוד השרירים ופעמים רבות מתבצעת בשילוב עם בדיקת ה-nct שמטרתה היא בדיקה של תפקוד העצבים. הבדיקה נעשית כאשר יש תסמינים מסוימים או חשד למחלות הנובעות מבעיה בהולכה של העצבים או תפקוד השרירים.

מתי נהוג לבצע בדיקה emg?

לרוב הבדיקה מתבצעת אצל אדם אשר חווה תחושה של חולשה בשרירים לאורך זמן, ואשר לא נמצאה סיבה לחולשה זו, או כאשר קיים חשש לקיום מחלה שפוגעת בתפקוד השרירים.
בדיקה emg עצמה מתבצעת על ידי החדרת מחט דקה מאד בעלת אלקטרודות אל תוך השריר. המחט משדרת החוצה את הפעילות החשמלית של השריר על ידי שרטוט גרף. על ידי התבוננות בתדירות התכווצות השריר וכן עוצמתו, ניתן ללמוד רבות על פעילות השריר והאם היא תקינה או לא. ייתכן והחדרת המחט תבוצע במספר מקומות בשריר. כמו כן, ייתכן והמטופל יתבקש לבצע פעולות שונות שיעזרו בהשלמת הידע הנדרש, כמו הרמה והורדה של גפיים.
בדיקה emg משמשת עבור גילוי מחלות כמו תסמונת גייאן בארה (gbs)- מחלה אוטואימונית הפוגעת במעטפת העצבים. היא יעילה גם עבור גילוי של מחלת ה-Als שידועה כניוון שרירים. מחלה זו פוגעת בעצבים ויכולת התנועה. גם פריצת דיסק ניתן לגלות באופן זה, וכן מחלות נוספות נפוצות פחות כדוגמת הפוליו שכמעט ולא קיימת בימינו.

את ההפניה לבדיקה עצמה נותן הנוירולוג, כאשר הוא חושד בקיום של אחת מהמחלות הנזכרות או מחלה אחרת שמקורה בשריר ובעצבים. לחילופין, כאשר קיימת חולשה או פגיעה מסוימת בשריר אשר לא קיים להן הסבר מניח את הדעת.
חשוב לדעת כי הבדיקה עצמה אינה כואבת כמו שהיא נשמעת. אמנם מדובר בהחדרה של מחט או מחטים, אך המחט היא ממש דקיקה. לרוב, הפחד מהבדיקה לא מצדיק את הכאב שבבדיקה עצמה. במרבית המקרים מדובר באי נעימות קלה, וגם לאלו הסובלים מסף כאב נמוך- היא לא נוראית.
**שיהיה בהצלחה ובבריאות!

תפקידיו של נוירולוג

תחום הנוירולוגיה עוסק במגוון רחב של מחלות אשר קשורות למערכת העצבים: מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית. כחלק מכך, תפקידיו של נוירולוג הם לאבחן ולטפל במחלות אשר מקורן במוח, בחוט השדרה ובעצבים ההיקפיים. בכדי לבצע את אבחון המחלה בצורה הטובה והמקיפה ביותר, עשה הרופאה הנוירולוג שימוש בשיטות בדיקה שונות ובין היתר: בדיקה גופנית ידנית כמו גם בדיקות המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת – בדיקות הדמיה, דיקור ובדיקת EEG.
בכדי להפוך לנוירולוג, הרופא עובר דרך ארוכה אשר כוללת בתוכה – שש  שנים של לימודי רפואה והתמחות פרטנית בתחום הנוירולוגיה – ההתמחות מתבצעת באחת מהמחלקות הנוירולוגיות הנמצאות במוסדות רפואיים מוכרים.

נוירולוג – תחומי טיפול 

נוירולוג מוסמך לטפל במגוון רחב של מחלות ובעיות בריאותיות ובין היתר: כאבי ראש – כאבי ראש מהווים כתופעה שכיחה ונפוצה, שבחלק מהמקרים, אי אפשר לדעת את מקורה. ברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול. לעומת זאת ישנם מקרים שים יותר, אשר מצריכים הבחנה וטיפול וכאן נכנס הנוירולוג לתמונה. שבץ מוחי עלול להשאיר את הסובלים ממנו עם נכות בדרגה כזאת או אחרת לאורך כל החיים שלהם. לכן, קיימת חשיבות גבוהה שנוירולוג מקצועי יטפל בחולה באופן מידי ויחליט על דרכי טיפול אשר בכוחן להיטיב עם מצבם של הנפגעים. מחלות ניווניות של מערכת העצבים הם תחום נוסף בו הנוירולוג מטפל – מדובר במחלות מסוגים שונים גון פרקינסון ואלצהיימר, אשר מצריכות דרכי טיפול שונות אשר בכוחן לסייע להעלות בצורה משמעותית את רמת החיים של החולים. עוד מחלות בהם נוירולוג מוסמך לטפל: אפילפסיה, הפרעות תנועה, טרשת נפוצה, זיהומים שונים במערכת העצבים וגידולי מוח למיניהם. 

איך לבחור נוירולוג?

נוירולוג מתמחה באבחון וטיפול במגוון רחב של מחלות – כאשר בכדי לבצע את עבודתו בצורה הטובה והמקצועית ביותר האפשרית, עליו להכיר מגוון רחב של טכניקות אבחון – כאשר חלק גדול מהטכניקות הללו מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת. כך יוצא, שכל מי שזקוק לחוות דעת או לטיפול של נוירולוג, חשוב שיבחר את הרופא המומחה בצורה מוקפדת ובסופו של דבר יבחר ברופא מקצועי ומנוסה אשר עבר המתמחות פרטנית בתחום הנוירולוגיה. בחירת רופא מקצועי ומנוסה תתאפשר לכם שקט נפשי בידיעה שאתם מקבלים, את הטיפול המקצועי ביותר.

חלבון עוברי – מה חשוב לדעת על הבדיקה?

במהלך הריונה נדרשת האישה לעבור מספר לא מועט של בדיקות, כאשר ייעודן של בדיקות אלו, הוא להעריך סיכונים לגבי מומים שונים אצל העובר ולוודא שההיריון אכן מתנהל באופן תקין.
אחת הבדיקות אותן נדרשות נשים הריוניות לעבור נקראת – חלבון עוברי. בדיקת חלבון עוברי הינה בדיקת סקר, המתבצעת על ידי בדיקת דם – מטרתה של בדית הדם לקבל הערכות שונות לגבי סיכונים לקיומם של מומים אצל העובר. את הבדיקה ניתן לבצע בין סיום השבוע ה-16 להריון עד סיום השבוע ה-19 – כאשר ההמלצה היא לא להמתין עד לסיום התקופה ולערוך את הבדיקה כבר בשבוע ה-16 או ה-17. באמצעות בדיקת חלבון עוברי ניתן להעריך את הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר כמו גם לאתר סיכון למומים נוספים אשר מקורם במערכת העצבים המרכזית של העובר.

חלבון עוברי – מה בדיוק בודקים? 

חלבון עוברי הוא כאמור בדיקת סקר ביוכימית אשר תפקידה לבדוק 3 מרכיבים שונים בדם האישה – וזאת באמצעות בדיקת דם פשוטה - המרכיבים הנבדקים – חלבון עוברי – חלבון זה מופרש בשתן של העובר ועובר אל מי השפיר, הורמון אסטריול – הורמון נשי אשר במהלך ההיריון מיוצר בין היתר גם על ידי השלייה  ו-hcg  שהוא הורמון אשר מקורו בשליה.

מה קורה במידה ותוצאות הבדיקה אינן תקינות?

תוצאות בדיקת החלבון העוברי מתווספות לתוצאותיהן של בדיקות נוספות אשר יתבצעו לפני כן – סקר ביוכימי ושקיפות עורפית.  במקרים בהם שקלול התוצאות מראה שהעובר נמצא בסיכון גבוה לתסמונת דאון, האישה תופנה לבדיקה נוספת – בדיקת מי שפיר.
חשוב לזכור, שבדיקת חלבון עוברי אמורה רק לתת הערכת סיכון וגם אם התוצאות של הבדיקה יצביעו על סיכון גבוה או אפילו סיכון גבוה מאוד, זה עדיין לא אומר שלעובר יש תסמונת דאון באופן ודאי, לכן, חשוב להמשיך את הבדיות ולגשת ולבצע בדיקת מי שפיר.

למרות שחלבון עוברי הינה בדיקת סקר, תוצאותיה יכולות להיות משמעותיות וחשובות ובעת הצורך, גם לקבוע האם אותה הריונית תופנה גם לבדיקת מי שפיר או לא. מהסיבה הזאת, חשוב מאוד לא לפספס את הבדיקה ובין השבוע ה-16 לשבוע ה-19 להריון לדאוג לעבור אותה – חשוב לציין כי לא ניתן לבצע את הבדיקה לאחר השבוע ה-20 ולכן, מומלץ גם לא להתעכב עם הפניה.   

הכנה לקולונוסקופיה – כיצד להתכונן לבדיקה?

בדיקת קולונוסקופיה דורשת הכנה מוקדמת של המעי הגס - מכיוון שעל המטופל להגיע לבדיקה כשהמעיים שלו מרוקנות באופן מוחלט. בעת ביקור אצל הרופא, חשוב מאוד לספר לו את כל ההיסטוריה הרפואית ובמידה והמטופל נוטל תרופות מסוגים שונים כגון: אספירין, מיקורפירין, קומדין, סינטרום ותרופות נוספות, יש ליידע גם בנושא הזה את הרופא – מכיוון שיכול להיות מצב בו המטופל יתבקש להפסיק ליטול את התרופה לפרק זמן מסוים – חלק מסוגי התרופות יצריכו פנייה לבדיקות קרישה, כאשר בהתאם לתוצאות הרופאה.
באופן עקרוני הכנה לקולונוסקופיה מתחילה כ-72 שעות לפני הבדיקה. כאשר ההכנה כוללת שימוש בתרופה משלשלת, המגבירה את פעולת המעיים – תדירות נטילת התרופה תהיה בדרך כלל הדרגתית. מעבר לתרופה, המטופל יתבקש להיות בדיאטה מסוימת – כאשר מספר ימים לפני הבדיקה הוא יידרש להפסיק לצרוך מאכלים מסוימים ומספר שעות לפני הבדיקה עליו להיות בצום מוחלט.

הכנת לקולונוסקופיה – הדיאטה והתרופות

חמישה ימים לפני בדיקת הקולונוסקופיה יש להפסיק אכילה של פירות, ירקות, גרנולה, דגנים, מיצי פירות ומאכלים נוספים אשר נחשבים לעתירי סיבים. 24 שעות לפני הבדיקה, יש לעבור לתזונה נוזלית בלבד הכוללת משקאות כמו: תה, מיצים שהם צלולים ומסוננים ומרקים צלולים מסוגים שונים. ביום הבדיקה עצמו מותר בדרך כלל לשתות ללא הגבלה – כאשר מספר שעות לפני הבדיקה, יש לצום באופן מוחלט – כמובן, שיש להישמע להוראות הרופא  מכיוון שלעיתים יהיה שוני בהנחיות בין מטופל אחד למטופל אחר. שלושה ימים לפני הבדיקה וגם יומיים לפני הבדיקה, יתבקש המטופל לקחת כדור מסוג לקסדין ובחלק מהמקרים גם להמיס יום לפני הבדיקה שקית של פיקולקס לכוס מים – ולחזור שוב על הפעולה לאחר מספר שעות – שוב, סוג התרופות יכול להשתנות מנבדק אחד לאחר, כמו גם ההנחיות אשר ניתנות, מהסיבות הללו יש לעקוב אחרי הוראות הרופא ולבצע אותן במלואן.

כאמור, הליך הכנה לקולונוסקופיה יכול להשתנות בין אדם אחד לאחר – כאשר במקרים בהם מדובר באנשים מעל גיל 70 או אנשים המתמודדים עם מחלות שונות או נוטלים תרופות שונות, ההוראות יכולות להיות שונות, מהסיבה הזאת, חשוב לציין בפני הרופא, את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל בכדי שהוא יוכל לדאוג שכל הטיפול יתבצע בצורה הטובה ביותר, מבלי חלילה לסכן את בריאותו של המטופל.

בדיקת קולונוסקופיה – כל מה שצריך לדעת

בדיקת קולונוסקופיה נועדה בכדי להתבונן ולהבין את המצב של החלחולת, המעי הגס והמעי הדק. הבדיקה מתבצעת באמצעות צינור דק על גביו מותקנת מצלמה זעירה – הצינור מוחדר דרך פי הטבעת של הנבדק, כאשר באמצעות המצלמה הרופא יכול לאבחן מחלות ובעיות שונות באזורים אלו ובחלק מהמקרים, אף מתאפשר לו לטפל בהן במסגרת התהליך. באופן העקרוני מומלץ עבור אנשים מעל גיל 50 לעבור את הבדיקה הזאת בכל פרק זמן – לצורך גילוי מוקדם של סרט המעי הגס. סיבות נוספות בגינן אנשים מופנים לבדיקת קולונוסקופיה: עצירות או שלשולים ממושכים, דימומים מפי הטבעת וסיבות נוספות. בדיקת הקולונוסקופיה מצריכה הכנה מוקדמת מצדו של הנבדק.

קולונוסקופיה – ההכנות המקדימות לבדיקה

בכדי שבדיקת הקולונוסקופיה תוכל להתבצע ולעבור בצורה חלקה, ללא הפרעות שונות, קיימת חשיבות גבוהה לדאוג לרוקן את המעי. בחלק מהמקרים, נבדק אשר נוטל תרופות מסוימות על בסיס קבוע, יתבקש להפסיק את נטילת התרופות למשך פרק זמן מסוים – מהסיבה הזאת, קיימת חשיבות גבוהה לשתף את הרופא בהיסטוריה הרפואית שלכם ולא להסתיר אף פרט בנושא זה. ההנחיות של טרום הבדיקה תהיינה להפסיק לאכול מזונות הכוללים סיבים תזונתיים 72 שעות לפני הבדיקה. הנחיה נוספת היא להפסיק לאכול מזון מוצק כ-24 שעות לפני הבדיקה. על הנבדק להיות בצום כ-6 שעות לפני הבדיקה. הנבדקים יתבקשו לקחת חומר משלשל – ברוב המקרים, הם יצטרכו להתחיל לצרוך את החומר בתדירות מסוימת כיום – יומיים לפני הבדיקה – תלוי בסוג החומר וברמת החוזק וברמת ההשפעה שלו.

מידע נוסף על בדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה קצרה אשר אורכת ברוב המקרים בין 20 דקות עד שעה – הבדיקה מתבצעת בהשפעה של חומר טשטוש (לא חומר הרדמה) – כך שהמטופל חייב להגיע לבדיקה עם מלווה, אשר יוכל לסייע לו לחזור הביתה. הבדיקה כרוכה ברוב המקרים בתחושת אי נעימות מסוימת, כאשר לאחר הבדיקה יועבר המטופל לחדר התאוששות ולאחר כשעה הוא כבר ישוחרר לביתו. תוצאות הבדיקה נמסרות על ידי הרופא מיד לאחר סיומה. לגבי תופעות לוואי, מדובר בבדיקה אשר נחשבת לבטוחה, כאשר תופעות הלוואי הן נדירות ויכולות לבוא לידי ביטוי בדימומים מאזור פי הטבעת ובתופעות לוואי שונות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מחומרי הטשטוש – תגובות אלרגיות למיניהן. כאמור, במידה ומבצעים את הבדיקה אצל רופא מקצועי ומנוסה, הסיכויים לתופעות לוואי שכאלו הינם נמוכים במיוחד.

האנשים שתרצו להפקיד בידיהם את בריאותכם: הרופאים הטובים בישראל - פורבס ישראל

האנשים שתרצו להפקיד בידיהם את בריאותכם: הרופאים הטובים בישראל - פורבס ישראל

הרופאים הטובים 2016		<
האנשים שתרצו להפקיד בידיהם את בריאותכם: הרופאים הטובים בישראל מי הם הרופאים המקצועיים ביותר עם הניסיון הרב ביותר? השאלה הזו אולי נשמעת פשוטה, אך הדרך אל התשובה מורכבת וכלל אינה טריוויאלית. לאחר עבודת איסוף, תחקור וניתוח ארוכה ודקדקנית פורבס מפרסם את רשימת הרופאים הטובים בישראל 2016

מהו תחום התמחות גסטרו?

גסטרו

רפואת מערכת העיכול היא תחום רחב הכולל טיפול במחלות וזיהומים שונים בדרכי העיכול ומניעת מחלות מעיים שונות.

גסטרואנטרולוגיה היא תחום התמחות במדעי הרפואה העוסק בטיפול בזיהומים שונים ובמחלות של מערכת העיכול כגון סרטן המעי הגס, דלקות בלבלב ומחלות מעי דלקתיות. הוא כולל אבחון מחלות מעיים, טיפול ומניעה טרם התפרצות המחלות. את הבדיקות עושים בדרך כלל במכוני גסטרו, הכוללים אוסף של אנשי צוות רפואיים המתמחים כולם בתחום מערכות העיכול. המכונים כוללים את הציוד המתקדם ביותר בתחום ושיתוף הפעולה של צוות הרופאים מונע מהחולה לטרטר עצמו בין מקומות שונים לכל בדיקה.

מערכת העיכול

למערכת העיכול של האדם יש תפקיד חיוני וחשוב מאוד בתפקוד התקין של הגוף. כמו כן, בעיות בתפקוד המערכת עלול להשבית את החולה ולגרום לסכנות בריאותיות ולסיבוכים.

פנייה לרופא גסטרו

בדרך כלל, לאחר ביקור אצל רופא המשפחה, אם זיהו אצל המטופל מחלה או זיהום במערכת העיכול הוא יפנה את המטופל לבדיקה מקיפה אצל רופא גסטרו.

בביקור אצלו, יבדוק הרופא את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת התסמינים שמהם הוא סובל. בנוסף, לאחר שיחה עם המטופל ושמיעת תלונותיו. הרופא יפנה אותו לבדיקות רפואיות, בדרך כלל קולונוסקופיה אנדוסקופיה.

קולונוסקופיה

אחת הבדיקות השכיחות לאבחן את סרטן המעי הגס. הבדיקה נעשית באמצעות טשטוש ונערך ניקוי של המעי על ידי חומרים משלשלים. במהלך הבדיקה מחדירים סיב אופטי עם מצלמה דרך פי הטבעת כדי להעביר אותו במעי הגס וכך מצלמים את המעי הגס כדי לאתר הימצאות פוליפים.

במקרה שמצאו גורם חשוד, משתמשים בכלים מיוחדים כדי להסירו ולהביאו לבדיקה פתולוגית.

אנדוסקופיה

גם בבדיקה זו נעשה שימוש בסיב אופטי שבקצהו מצלמה. הרופא סורק את הקיבה כדי לזהות מרכיב פתולוגי חשוד. אם התגלה ממצא חשוד אפשר להסירו ולהביאו לבדיקה במעבדה. כמו כן, בבדיקה זו ניתן לאתר גם את מחלת הצליאק הידועה, על ידי לקיחת דגימה רירית מהמעי הדק.

מחלות כרוניות

רופאי הגסטרו מטפלים במחלות כרוניות כמו מחלת קרוהן והקוליטיס ומחלות נוספות ומבצעים בדיקות קבועות כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר ולהקל עליהם.

המאמר נכתב באדיבות אתר "ofek-specialists"

האתר עוסק בתחום: מרפאת כאב, ראומטולוגיה, אורתופדיה, מומחה קרדיולוגיה, החלפת מפרק ירך, קרדיולוגים מומחים, גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, רופא עור, גנטיקה רפואית, אורולוגים מומחים, רופאים קרדיולוגים, מומחים לאורולוגיה, נוירולוגיה, רופאי אף אוזן גרון