תפקידיו של נוירולוג

תחום הנוירולוגיה עוסק במגוון רחב של מחלות אשר קשורות למערכת העצבים: מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית. כחלק מכך, תפקידיו של נוירולוג הם לאבחן ולטפל במחלות אשר מקורן במוח, בחוט השדרה ובעצבים ההיקפיים. בכדי לבצע את אבחון המחלה בצורה הטובה והמקיפה ביותר, עשה הרופאה הנוירולוג שימוש בשיטות בדיקה שונות ובין היתר: בדיקה גופנית ידנית כמו גם בדיקות המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת – בדיקות הדמיה, דיקור ובדיקת EEG.
בכדי להפוך לנוירולוג, הרופא עובר דרך ארוכה אשר כוללת בתוכה – שש  שנים של לימודי רפואה והתמחות פרטנית בתחום הנוירולוגיה – ההתמחות מתבצעת באחת מהמחלקות הנוירולוגיות הנמצאות במוסדות רפואיים מוכרים.

נוירולוג – תחומי טיפול 

נוירולוג מוסמך לטפל במגוון רחב של מחלות ובעיות בריאותיות ובין היתר: כאבי ראש – כאבי ראש מהווים כתופעה שכיחה ונפוצה, שבחלק מהמקרים, אי אפשר לדעת את מקורה. ברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול. לעומת זאת ישנם מקרים שים יותר, אשר מצריכים הבחנה וטיפול וכאן נכנס הנוירולוג לתמונה. שבץ מוחי עלול להשאיר את הסובלים ממנו עם נכות בדרגה כזאת או אחרת לאורך כל החיים שלהם. לכן, קיימת חשיבות גבוהה שנוירולוג מקצועי יטפל בחולה באופן מידי ויחליט על דרכי טיפול אשר בכוחן להיטיב עם מצבם של הנפגעים. מחלות ניווניות של מערכת העצבים הם תחום נוסף בו הנוירולוג מטפל – מדובר במחלות מסוגים שונים גון פרקינסון ואלצהיימר, אשר מצריכות דרכי טיפול שונות אשר בכוחן לסייע להעלות בצורה משמעותית את רמת החיים של החולים. עוד מחלות בהם נוירולוג מוסמך לטפל: אפילפסיה, הפרעות תנועה, טרשת נפוצה, זיהומים שונים במערכת העצבים וגידולי מוח למיניהם. 

איך לבחור נוירולוג?

נוירולוג מתמחה באבחון וטיפול במגוון רחב של מחלות – כאשר בכדי לבצע את עבודתו בצורה הטובה והמקצועית ביותר האפשרית, עליו להכיר מגוון רחב של טכניקות אבחון – כאשר חלק גדול מהטכניקות הללו מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת. כך יוצא, שכל מי שזקוק לחוות דעת או לטיפול של נוירולוג, חשוב שיבחר את הרופא המומחה בצורה מוקפדת ובסופו של דבר יבחר ברופא מקצועי ומנוסה אשר עבר המתמחות פרטנית בתחום הנוירולוגיה. בחירת רופא מקצועי ומנוסה תתאפשר לכם שקט נפשי בידיעה שאתם מקבלים, את הטיפול המקצועי ביותר.

חלבון עוברי – מה חשוב לדעת על הבדיקה?

במהלך הריונה נדרשת האישה לעבור מספר לא מועט של בדיקות, כאשר ייעודן של בדיקות אלו, הוא להעריך סיכונים לגבי מומים שונים אצל העובר ולוודא שההיריון אכן מתנהל באופן תקין.
אחת הבדיקות אותן נדרשות נשים הריוניות לעבור נקראת – חלבון עוברי. בדיקת חלבון עוברי הינה בדיקת סקר, המתבצעת על ידי בדיקת דם – מטרתה של בדית הדם לקבל הערכות שונות לגבי סיכונים לקיומם של מומים אצל העובר. את הבדיקה ניתן לבצע בין סיום השבוע ה-16 להריון עד סיום השבוע ה-19 – כאשר ההמלצה היא לא להמתין עד לסיום התקופה ולערוך את הבדיקה כבר בשבוע ה-16 או ה-17. באמצעות בדיקת חלבון עוברי ניתן להעריך את הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר כמו גם לאתר סיכון למומים נוספים אשר מקורם במערכת העצבים המרכזית של העובר.

חלבון עוברי – מה בדיוק בודקים? 

חלבון עוברי הוא כאמור בדיקת סקר ביוכימית אשר תפקידה לבדוק 3 מרכיבים שונים בדם האישה – וזאת באמצעות בדיקת דם פשוטה - המרכיבים הנבדקים – חלבון עוברי – חלבון זה מופרש בשתן של העובר ועובר אל מי השפיר, הורמון אסטריול – הורמון נשי אשר במהלך ההיריון מיוצר בין היתר גם על ידי השלייה  ו-hcg  שהוא הורמון אשר מקורו בשליה.

מה קורה במידה ותוצאות הבדיקה אינן תקינות?

תוצאות בדיקת החלבון העוברי מתווספות לתוצאותיהן של בדיקות נוספות אשר יתבצעו לפני כן – סקר ביוכימי ושקיפות עורפית.  במקרים בהם שקלול התוצאות מראה שהעובר נמצא בסיכון גבוה לתסמונת דאון, האישה תופנה לבדיקה נוספת – בדיקת מי שפיר.
חשוב לזכור, שבדיקת חלבון עוברי אמורה רק לתת הערכת סיכון וגם אם התוצאות של הבדיקה יצביעו על סיכון גבוה או אפילו סיכון גבוה מאוד, זה עדיין לא אומר שלעובר יש תסמונת דאון באופן ודאי, לכן, חשוב להמשיך את הבדיות ולגשת ולבצע בדיקת מי שפיר.

למרות שחלבון עוברי הינה בדיקת סקר, תוצאותיה יכולות להיות משמעותיות וחשובות ובעת הצורך, גם לקבוע האם אותה הריונית תופנה גם לבדיקת מי שפיר או לא. מהסיבה הזאת, חשוב מאוד לא לפספס את הבדיקה ובין השבוע ה-16 לשבוע ה-19 להריון לדאוג לעבור אותה – חשוב לציין כי לא ניתן לבצע את הבדיקה לאחר השבוע ה-20 ולכן, מומלץ גם לא להתעכב עם הפניה.   

הכנה לקולונוסקופיה – כיצד להתכונן לבדיקה?

בדיקת קולונוסקופיה דורשת הכנה מוקדמת של המעי הגס - מכיוון שעל המטופל להגיע לבדיקה כשהמעיים שלו מרוקנות באופן מוחלט. בעת ביקור אצל הרופא, חשוב מאוד לספר לו את כל ההיסטוריה הרפואית ובמידה והמטופל נוטל תרופות מסוגים שונים כגון: אספירין, מיקורפירין, קומדין, סינטרום ותרופות נוספות, יש ליידע גם בנושא הזה את הרופא – מכיוון שיכול להיות מצב בו המטופל יתבקש להפסיק ליטול את התרופה לפרק זמן מסוים – חלק מסוגי התרופות יצריכו פנייה לבדיקות קרישה, כאשר בהתאם לתוצאות הרופאה.
באופן עקרוני הכנה לקולונוסקופיה מתחילה כ-72 שעות לפני הבדיקה. כאשר ההכנה כוללת שימוש בתרופה משלשלת, המגבירה את פעולת המעיים – תדירות נטילת התרופה תהיה בדרך כלל הדרגתית. מעבר לתרופה, המטופל יתבקש להיות בדיאטה מסוימת – כאשר מספר ימים לפני הבדיקה הוא יידרש להפסיק לצרוך מאכלים מסוימים ומספר שעות לפני הבדיקה עליו להיות בצום מוחלט.

הכנת לקולונוסקופיה – הדיאטה והתרופות

חמישה ימים לפני בדיקת הקולונוסקופיה יש להפסיק אכילה של פירות, ירקות, גרנולה, דגנים, מיצי פירות ומאכלים נוספים אשר נחשבים לעתירי סיבים. 24 שעות לפני הבדיקה, יש לעבור לתזונה נוזלית בלבד הכוללת משקאות כמו: תה, מיצים שהם צלולים ומסוננים ומרקים צלולים מסוגים שונים. ביום הבדיקה עצמו מותר בדרך כלל לשתות ללא הגבלה – כאשר מספר שעות לפני הבדיקה, יש לצום באופן מוחלט – כמובן, שיש להישמע להוראות הרופא  מכיוון שלעיתים יהיה שוני בהנחיות בין מטופל אחד למטופל אחר. שלושה ימים לפני הבדיקה וגם יומיים לפני הבדיקה, יתבקש המטופל לקחת כדור מסוג לקסדין ובחלק מהמקרים גם להמיס יום לפני הבדיקה שקית של פיקולקס לכוס מים – ולחזור שוב על הפעולה לאחר מספר שעות – שוב, סוג התרופות יכול להשתנות מנבדק אחד לאחר, כמו גם ההנחיות אשר ניתנות, מהסיבות הללו יש לעקוב אחרי הוראות הרופא ולבצע אותן במלואן.

כאמור, הליך הכנה לקולונוסקופיה יכול להשתנות בין אדם אחד לאחר – כאשר במקרים בהם מדובר באנשים מעל גיל 70 או אנשים המתמודדים עם מחלות שונות או נוטלים תרופות שונות, ההוראות יכולות להיות שונות, מהסיבה הזאת, חשוב לציין בפני הרופא, את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל בכדי שהוא יוכל לדאוג שכל הטיפול יתבצע בצורה הטובה ביותר, מבלי חלילה לסכן את בריאותו של המטופל.

בדיקת קולונוסקופיה – כל מה שצריך לדעת

בדיקת קולונוסקופיה נועדה בכדי להתבונן ולהבין את המצב של החלחולת, המעי הגס והמעי הדק. הבדיקה מתבצעת באמצעות צינור דק על גביו מותקנת מצלמה זעירה – הצינור מוחדר דרך פי הטבעת של הנבדק, כאשר באמצעות המצלמה הרופא יכול לאבחן מחלות ובעיות שונות באזורים אלו ובחלק מהמקרים, אף מתאפשר לו לטפל בהן במסגרת התהליך. באופן העקרוני מומלץ עבור אנשים מעל גיל 50 לעבור את הבדיקה הזאת בכל פרק זמן – לצורך גילוי מוקדם של סרט המעי הגס. סיבות נוספות בגינן אנשים מופנים לבדיקת קולונוסקופיה: עצירות או שלשולים ממושכים, דימומים מפי הטבעת וסיבות נוספות. בדיקת הקולונוסקופיה מצריכה הכנה מוקדמת מצדו של הנבדק.

קולונוסקופיה – ההכנות המקדימות לבדיקה

בכדי שבדיקת הקולונוסקופיה תוכל להתבצע ולעבור בצורה חלקה, ללא הפרעות שונות, קיימת חשיבות גבוהה לדאוג לרוקן את המעי. בחלק מהמקרים, נבדק אשר נוטל תרופות מסוימות על בסיס קבוע, יתבקש להפסיק את נטילת התרופות למשך פרק זמן מסוים – מהסיבה הזאת, קיימת חשיבות גבוהה לשתף את הרופא בהיסטוריה הרפואית שלכם ולא להסתיר אף פרט בנושא זה. ההנחיות של טרום הבדיקה תהיינה להפסיק לאכול מזונות הכוללים סיבים תזונתיים 72 שעות לפני הבדיקה. הנחיה נוספת היא להפסיק לאכול מזון מוצק כ-24 שעות לפני הבדיקה. על הנבדק להיות בצום כ-6 שעות לפני הבדיקה. הנבדקים יתבקשו לקחת חומר משלשל – ברוב המקרים, הם יצטרכו להתחיל לצרוך את החומר בתדירות מסוימת כיום – יומיים לפני הבדיקה – תלוי בסוג החומר וברמת החוזק וברמת ההשפעה שלו.

מידע נוסף על בדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה קצרה אשר אורכת ברוב המקרים בין 20 דקות עד שעה – הבדיקה מתבצעת בהשפעה של חומר טשטוש (לא חומר הרדמה) – כך שהמטופל חייב להגיע לבדיקה עם מלווה, אשר יוכל לסייע לו לחזור הביתה. הבדיקה כרוכה ברוב המקרים בתחושת אי נעימות מסוימת, כאשר לאחר הבדיקה יועבר המטופל לחדר התאוששות ולאחר כשעה הוא כבר ישוחרר לביתו. תוצאות הבדיקה נמסרות על ידי הרופא מיד לאחר סיומה. לגבי תופעות לוואי, מדובר בבדיקה אשר נחשבת לבטוחה, כאשר תופעות הלוואי הן נדירות ויכולות לבוא לידי ביטוי בדימומים מאזור פי הטבעת ובתופעות לוואי שונות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מחומרי הטשטוש – תגובות אלרגיות למיניהן. כאמור, במידה ומבצעים את הבדיקה אצל רופא מקצועי ומנוסה, הסיכויים לתופעות לוואי שכאלו הינם נמוכים במיוחד.